זליג

ליאונרד זליג (אלן), גיבור סרט דוקומנטרי פיקטיבי זה, הוא הזיקית האנושית. כלומר הוא יכול להפוך את אופיו ואת הופעתו לפי תכתיבי החברה שהוא נמצא בה. בניו אורלינס הוא יכול להיות נגן ג'ז שחור, בקהיל החסידית להיות אברך, בכינוס המפלגה הנאצית להיות קצין גרמני מקורב להיטלר, הוא מופיע לצד שחקני בייסבול כבייב רות, צד האפיפיור ובכל מקום. הממיסד לא יכול לקבל תופעה כזו, אך נראה גם שאין מה לעשות נגדה: כשזליג נימסר לטיפול אצל פסיכיאטרית (פארו) הוא הופך מייד לפסיכיאטר בעצמו והם מתאהבים. כיאה לאמריקה, הדמות החידתית חסרת האופי הופכת לגיבורת תרבות - הוא צובר עדת מעריצים, מופק אודותיו סרט, מומצא "ריקוד הזיקית" בהשראתו ומומחים רבים מוסרים דעותיהם עליו למצלמה.
בסיגנון צילום ועריכה יוצר וודי אלן סרט תיעודי מרתק שכולו מופרך ומומצא. הוא כמובן מגלם את התפקיד הראשי, מה שנותן לו להפגין מעבר ליכולות כתיבה ובימוי מעולים, גם משחק וירטואוזי של קשת גדולה של דמויות.