"כבשים וזאבים": כבשים מאוסים

שישי בוקר, כוחות בלתי מוסברים מצליחים למשוך את שמיכתך ולהזכיר לך שצריך לצאת מהבית. אין גן, רק הקרנת טרום בכורה של סרט ילדים בסינמה סיטי גלילות. איכשהו אתה אוסף את עצמך ומצליח לארגן תיק מינימאלי לחלוטין ולצאת מהבית בלי לאכול ארוחת בוקר מפנקת של יום שישי, באיזה מקום בחוץ, בשעה שהמלצרים עוד מסירים קורי שינה מהעיניים. הגעה לסינמה סיטי, ציפי שביט מדלגת לה בבגדי מכון כושר ואיכשהו הבושה מונעת בקשת סלפי והנה הגיע הזמן להתיישב בתוך אולם הקולנוע ולראות עוד איזה מאה הורים במצב זהה, עם ילדים שרק מחכים שהאור יכבה והסרט יתחיל.

הסרט מתחיל, היה ברור מראש שזה לא משהו "פנסי", היה די מובן שזו הפקה סוג ז' ואפילו מסתבר שמקורה בארץ המולדת - רוסיה. ואז מתחילה העלילה הגנרית למדי, כבשים בעור זאבים או משהו הפוך לחלוטין. הפוסטר הצביע על זה ואחר כך גם קאסט השחקנים הרוסי או קאסט המדבבים האמריקאי או קאסט המדבבים הישראלי, כל התמהיל הזה הצביע על משהו מאוד מאוד בינוני שהולך להגיע, כלומר בינוני מינוס והנה הוא הגיע.


(מקווה שהוא יודע איזו טבעת לקנות, למרות שאף אחת מכן לא הלכה איתו)

כבשים נגד זאבים, מסרים חיוביים לילדים ש"להיות עצמך זה הכי הכי" ומה זה זלזול בהורים שיושבים באולם הקולנוע. רק לפני שבוע עלה "לרקוד" המתקתק עם מסר חיובי ומאמין לכל הבלרינות באולם והוא היה כל כך חינני וכל כך כיפי. רק לפני חודשיים עלה "בייבי בוס" ובו רבע מסר חיובי, המון מסרים קפיטליסטיים וביצוע מצחיק, כיפי ושובה והנה מגיע הסרט הזה ונראה שהייתה פה עצלנות אחת ענקית של הפקה קטנה וצוות פצפון, שאפילו לא ניסו מקוריות או עניין כלשהו, מעבר ל"סרט לכל המשפחה", שההורים מאבדים בו עניין אחרי חמש דקות.

העלילה מספרת על גריי שהוא זאב מגניב ונמצא בנקודה מכריעה בחייו. הוא קורא תיגר על רגיר, הזאב הרע של השבט, על מנת למלא את מקומו של מאגרה הבוגר והוותיק, שרוצה לפרוש לנוח ולמצוא מנהיג חדש לעדר. גריי גם חבר של ביאנקה, השווה של השבט והיא ממתינה שהוא יכרע ברך או רגל ויבקש את ידה (כפה?). בצד השני של הגבעה יש חבורת כבשים, לא כל כך מעניינות ורק רלוונטיות לעלילה עצמה. הכבשים הן פחדניות ומיוצגות באופן הזה על מנת לבצע הכנה לכך שיספגו לתוכן את גריי, גיבור וכוכב הסרט הבלעדי.


(ניחוש אחד מי הוא יוצא הדופן)

מפגש של גריי עם ארנבת צוענייה נותן את האות למחזור רעיונות מסרטים אחרים וגריי הופך לאייל, נכנס לעדר הכבשים ונטמע בתוכן. כך הוא מפתח אליהן רגשות חמלה, מגלה על עצמו דברים חדשים ובלה, בלה, בלה...כל כך הרבה סרטי ילדים השתמשו ברעיונות הללו ועל כן העלילה והביצוע חייבים להיות ייחודיים, על מנת שהקהל יוכל לקבל משהו טרי, רענן ומעניין. במקום זה, מקבלים מוצר לעוס ומאוס, שכבר נראה בכל כך הרבה גרסאות אחרות, כל כך הרבה פעמים לפני כן.

בשלב מסוים ולקראת הרבע האחרון של הסרט נראה שמעבר להורים, שהירבו לחטט במכשיר ולחפש ישועה בוואטסאפ או בפייסבוק, גם הילדים איכשהו איבדו את הצפון והחלו לנהל שיחות שלא קשורות לסרט, נעמדו על הרגליים, טיילו ודי בדקו בעקיפין ובמישרין כמה זמן נשאר לסרט עד לסופו המוחלט. זהו בהחלט מוצר לכל המשפחה, אבל ברמה נמוכה למדי וכזו שלא מניחה את הדעת, בעיקר כאשר בקולנוע המצויר של השנים האחרונות ניכרת לא מעט השקעה ומחשבה, על מנת שכל המשפחה באמת תצא מרוצה מהסרט.

משפט על הסרט:
תרצו לומר "שישי הפוך" לעניים ומצוירים וללא הצד השני שמשתנה ותוכלו לצאת צודקים. סרט ילדים פשטני שלא מרתק את הדור הבוגר ואפילו לא את הדור הצעיר לכל אורכו.


(ראש בראש, בזירה הגדולה)

משפט על במאי הסרט:
אנדריי גאלאט ומקסים וולקוב (ששמו הוא בעצם תרגום כלשהו מרוסית למילה "זאב") צמד רוסי ולא מוכר, אשר מביימים בפעם הראשונה בחייהם וכך נראית גם התוצאה הסופית. די חובבני ומינימליסטי כמו סופר ספרי ילדים שעושה צעדי תינוק בתחום. לא מרשימים בניסיון הראשון שלהם.
אחת העובדות המעניינות מצוות הכתיבה מגיעה משמו של כותב הסרט הראשי: קילוגרם סוכר. זה הפרט המעניין ביותר בסרט ומחוצה לו.

משפט על שחקני הסרט:
על הקאסט הרוסי (המקורי) שמדבב אפשר לחסוך במילים, גם על זה הישראלי (המקומי). על זה האמריקאי אפשר להרחיב במילה ורבע: ג'ים קאמינגס, סופר מדבב תורם את קולו וגם רובי רוז ("כתום זה השחור החדש") והפספוס הגדול: טום פלטון, לשעבר ילד רשע ויריב מושבע של הארי פוטר (דראקו מאלפוי) וכיום פספוס על שמתרסק מהחלל.

משפט על אורך הסרט:
אפילו שהוא רק שעה ועשרים הוא מרגיש מרוח ואפשר לראות את זה במבט מהיר מתגובות הקהל הצעיר והבוגר. אם היו יורדות עשרים דקות, אף אחד לא היה מתלונן.